אפשר לדעת עשרים אקורדים ועדיין לנגן שירים שנשמעים אותו דבר. מה שהופך ליווי בגיטרה לשיר אמיתי הוא לא האקורד אלא היד הימנית: הקצב, ההדגשות, המכות שמדלגים עליהן. עשרת המקצבים שבמדריך הזה מכסים את רוב מה שתשמעו ברדיו, מבלדות ועד פאנק, ומרגע שהם יושבים לכם ביד, תוכלו ללוות כמעט כל שיר.
לפני הכל: היד לא מפסיקה לזוז
העיקרון הכי חשוב בפריטה הוא תנועת המטוטלת. היד הימנית זזה למעלה ולמטה כל הזמן, בקצב קבוע, כמו מטוטלת של שעון. במקצבים בשמיניות, כל ירידה נופלת על הפעמה (1, 2, 3, 4) וכל עלייה על ה"ו" שביניהן (1 ו 2 ו 3 ו 4 ו).
כשמקצב "מדלג" על מכה, היד לא עוצרת. היא ממשיכה לזוז באוויר, רק בלי לגעת במיתרים. זה נקרא מכת רפאים (ghost strum). ברגע שמבינים את זה, גם המקצבים המסובכים נהיים פשוטים: הם בסך הכל מטוטלת עם כמה חורים.
בסימונים כאן: D זו פריטה למטה, U פריטה למעלה, X מכה מושתקת (צ׳אק), ונקודה (·) אומרת שהיד זזה באוויר בלי לפרוט.
המקצבים הבסיסיים
1. רבעים: D D D D
ארבע פריטות למטה בתיבה, אחת על כל פעמה. נשמע פשוט, אבל זה הבסיס לכל השאר. תרגלו ב־70 BPM והקפידו שכל מכה תהיה באותה עוצמה בדיוק. מתאים לבתים שקטים ולפתיחות.
2. שמיניות: DU DU DU DU
המטוטלת המלאה, בלי חורים. ירידה על המספר, עלייה על ה"ו". סוד קטן: מכות למעלה נוגעות רק בשלושה או ארבעה המיתרים הדקים, לא בכל השישה. זה מה שנותן לפריטה צליל טבעי. בצעד 6 בספר גיטרה 1, למטה־למעלה עם להקה, זה התרגיל המרכזי.
3. הבלדה: D · D U | D · D U
ספירה: 1, 2 ו, 3, 4 ו. מכה ארוכה ואחריה זוג קצר, פעמיים בתיבה. זה המקצב של אינספור בלדות אקוסטיות. נגנו אותו רך, בסביבות 70 עד 80 BPM, ותנו למכה הראשונה להדהד.
4. המפורסם מכולם: D · D U · U D U
ספירה: 1, 2 ו, ו, 4 ו. את הפעמה השלישית מדלגים, והעלייה שאחריה יוצרת את הסינקופה שנותנת למקצב את הקפיצה שלו. זה המקצב שתשמעו במדורה, בשירי פופ ובהמון להיטים ישראליים. תרגלו אותו על אקורד אחד ב־60 BPM, ורק אז הוסיפו החלפות.
שיר מעולה לתרגל אותו: האקורדים של יו יה של כוורת, עם חמישה אקורדים פתוחים בלבד ב־117 BPM. בצעד 26 בספר גיטרה 1 מתרגלים את הפריטה בסינקופה עם להקה מלאה בשלוש מהירויות.
5. פאנק־רוק בשמיניות: D D D D D D D D
שמיניות, אבל כולן למטה. זה נותן צליל צפוף, אגרסיבי ואחיד, והוא הבסיס של פאנק ושל הרבה רוק אלטרנטיבי. כדי שזה יעבוד במהירות, התנועה צריכה לבוא מפרק כף היד ולא מהכתף. בדרך כלל מנגנים אותו על פאוור קורדים ועם השתקה של כף היד. על זה יש לנו מדריך מלא: פאלם מיוט והסאונד הצפוף של הרוק.
תרגיל: התחילו ב־100 BPM, ארבע תיבות עם יד יציבה. העלו ב־5 BPM כל יום עד 140. אם הזרוע מתעייפת אחרי תיבה אחת, אתם לוחצים חזק מדי.
מקצבים עם תחושה אחרת
6. בס ואקורד (בום־צ׳יק): B D B D
על הפעמה הראשונה מנגנים רק את הבס של האקורד (המיתר הנמוך שהוא שם האקורד), ועל השנייה פורטים את שאר המיתרים. בפעמה השלישית בס חלופי, למשל המיתר הסמוך, ושוב פריטה. זה הבסיס של קאנטרי, פולק ושירי ארץ ישראל ישנים. ב־G: מיתר 6 ואז פריטה, מיתר 4 ואז פריטה.
7. משקל 6/8: D D U D D U
כאן סופרים שש שמיניות בתיבה, עם הדגשה על 1 ועל 4. התחושה מתנדנדת, כמו ואלס איטי. תרגלו בספירה בקול: "אחת שתיים שלוש ארבע חמש שש". דוגמה מצוינת: האקורדים של Iris של Goo Goo Dolls, במשקל 6/8 עם קאפו בסריג 7.
8. שאפל: D · U D · U
אותה מטוטלת של שמיניות, אבל המכה למטה ארוכה והמכה למעלה קצרה, כמו "דאאא־דה דאאא־דה". זו התחושה של בלוז, רוקנרול ישן וסווינג. הדרך הכי טובה ללמוד אותה היא לשמוע בלוז קלאסי ולנגן מעליו. נסו את טראקי הג׳אם החינמיים בסגנון בלוז, ונגנו שאפל על אקורד אחד במשך דקה שלמה.
9. צ׳אק על 2 ו־4: D X D X
על 1 ועל 3 מכה רגילה. על 2 ועל 4 מכה מושתקת: נוגעים במיתרים עם כף היד הימנית בזמן הפריטה, או משחררים קצת את הלחץ של יד שמאל, והצליל נהיה "צ׳ק" יבש כמו תוף סנר. זה מה שנותן לגיטרה אקוסטית לבד צליל של להקה. בסגנון פאנק יבש אפשר לשמוע רעיון דומה באקורדים של Billie Jean, שבו הגיטרה מנגנת מכות קצרות וחנוקות על 2 ו־4.
10. שש־עשריות: D D DU UDU DU
כאן המטוטלת זזה פי שניים מהר: ארבע תנועות בכל פעמה, "1 י ו ה". המקצב הזה, עם הדגשה קלה על 2 ו־4, הוא הלב של הרבה שירי רוק אקוסטי משנות ה־90. הדוגמה הקלאסית היא Wonderwall של Oasis ב־87 BPM. בצעד 8 בספר גיטרה 2 מלמדים פריטה בשש־עשריות צעד אחר צעד, עם ספירה והדגשות.
טבלת סיכום
| # | מקצב | תבנית | טווח BPM מומלץ | מתאים ל |
|---|---|---|---|---|
| 1 | רבעים | D D D D | 60 עד 120 | פתיחות, בתים שקטים |
| 2 | שמיניות | DU DU DU DU | 60 עד 110 | פופ, רוק קל |
| 3 | בלדה | D · D U ×2 | 60 עד 85 | בלדות אקוסטיות |
| 4 | סינקופה | D · D U · U D U | 70 עד 120 | פופ, שירי מדורה |
| 5 | פאנק־רוק | D×8 | 120 עד 180 | פאנק, רוק אלטרנטיבי |
| 6 | בום־צ׳יק | B D B D | 80 עד 140 | קאנטרי, פולק |
| 7 | 6/8 | D D U D D U | 45 עד 65 (לפעמה מנוקדת) | בלדות בשש |
| 8 | שאפל | D · U D · U | 80 עד 130 | בלוז, רוקנרול |
| 9 | צ׳אק | D X D X | 85 עד 120 | פופ, פאנק, רגאיי |
| 10 | שש־עשריות | D D DU UDU DU | 70 עד 100 | רוק אקוסטי |
הטווחים כאן הם נקודת התחלה, לא חוק. כל שיר בא עם הקצב שלו, ואם אתם לא בטוחים מה המהירות של שיר מסוים, הקישו את הקצב עם כלי ה־Tap Tempo ותקבלו את ה־BPM המדויק.
בבית הספר למוזיקה רוקסטאר, אחד התרגילים הראשונים בשיעורי הגיטרה בבית הספר רוקסטאר הוא בדיוק זה: אקורד אחד, מטרונום, ומעבר בין מקצב 2 למקצב 4 בלי לעצור את היד.
הסוד שהופך מקצב לגרוב: הדגשות ודינמיקה
שני נגנים יכולים לנגן את אותו מקצב בדיוק, ואחד יישמע כמו מכונה והשני כמו להקה. ההבדל הוא ההדגשות. בכל מקצב יש מכות חשובות יותר ומכות שהן רק "מילוי". כמה כללים פשוטים:
- הדגישו את 2 ו־4 ברוק ובפופ. שם מכה הסנר של המתופף. מכה חזקה מעט יותר על הפעמות האלה מחברת את הגיטרה לתופים.
- מכות למעלה רכות יותר. הן נותנות תנועה, לא עוצמה. אם הן חזקות כמו המכות למטה, המקצב מאבד את הצורה שלו.
- בית רך, פזמון מלא. אותו מקצב בדיוק יכול לשרת את כל השיר, רק בעוצמות שונות. בבית פורטים קרוב יותר לצוואר ועם פחות מיתרים, בפזמון קרוב לגשר ועם כל היד.
- שקט הוא חלק מהקצב. לפעמים עצירה של תיבה, או מכה אחת שמשאירים להדהד, עושים יותר מעוד תיבה של פריטה.
תרגיל: נגנו את מקצב 4 על Am במשך ארבע תיבות. בתיבה הראשונה הכל חלש, בשנייה בינוני, בשלישית חזק, וברביעית חזרה לחלש. אם הקצב עצמו משתנה כשהעוצמה משתנה, האטו את המטרונום ונסו שוב.
איך מחליפים מקצב באמצע שיר
בשירים אמיתיים המקצב לא תמיד נשאר זהה. בפתיחה אולי רבעים, בבית בלדה, בפזמון סינקופה מלאה. המעבר צריך להיות חלק, והסוד הוא להחליף על הפעמה הראשונה של התיבה, אף פעם לא באמצע. המטוטלת ממשיכה לזוז בדיוק באותו קצב, ורק בוחרים אילו מכות פוגעות במיתרים. אם הקצב הבסיסי של היד לא משתנה, גם המעבר לא יישמע.
איך מתרגלים מקצב חדש
- בלי אקורד. הניחו את יד שמאל על המיתרים כך שיהיו מושתקים, ונגנו רק את הקצב. ככה כל הקשב הולך ליד ימין.
- אקורד אחד. Em או G, ארבע תיבות ברצף, במטרונום איטי.
- שני אקורדים. מחליפים כל תיבה. היד הימנית לא עוצרת גם אם האקורד עוד לא מוכן.
- לשיר מעל. רק כשהיד מנגנת לבד בלי שאתם חושבים עליה, הוסיפו שירה. אם השירה מפילה את הקצב, חזרו לשלב 3.
- שיר אמיתי. בחרו שיר מרשימת האקורדים לשירים שהמקצב שלו מתאים, ונגנו אותו מההתחלה עד הסוף.
תוכנית תרגול לשבועיים
| ימים | מקצבים | BPM | זמן ביום |
|---|---|---|---|
| 1 עד 2 | 1, 2 | 70 | 10 דקות |
| 3 עד 4 | 3, 4 | 60 עד 70 | 15 דקות |
| 5 עד 6 | 5, 6 | 100 / 80 | 15 דקות |
| 7 | חזרה על 1 עד 6 עם שיר | לפי השיר | 20 דקות |
| 8 עד 9 | 7, 8 | 50 / 90 | 15 דקות |
| 10 עד 11 | 9, 10 | 85 / 70 | 15 דקות |
| 12 עד 14 | מעבר בין מקצבים באמצע שיר: בית במקצב אחד, פזמון במקצב אחר | לפי השיר | 20 דקות |
טעויות נפוצות
לעצור את היד בחורים
זו הטעות מספר אחת. כשהיד עוצרת, היא מאבדת את הקצב ומתחילה לנחש. התיקון: תמיד מטוטלת, גם כשלא פורטים.
לפרוט את כל ששת המיתרים בכל מכה
מכה למעלה על כל המיתרים נשמעת כבדה ולא טבעית. התיקון: מכות למטה על רוב המיתרים, מכות למעלה על הדקים בלבד.
מפרט נוקשה מדי
מפרט עבה שמוחזק חזק נתקע במיתרים. התיקון: למתחילים מפרט דק או בינוני (בסביבות 0.5 עד 0.7 מ״מ), ולהחזיק אותו ביציבות אבל בלי ללחוץ.
להאיץ בפזמון
כשמתלהבים, הקצב בורח קדימה. התיקון: תרגלו עם מטרונום שיר שלם, ושימו לב במיוחד לרגע המעבר לפזמון.
ללמוד עשרה מקצבים בבת אחת
בסוף לא יושב אף אחד. התיקון: שניים בכל פעם, בדיוק כמו בתוכנית למעלה.
שאלות ותשובות
איך יודעים איזה מקצב מתאים לשיר?
מקשיבים לתופים. ההדגשות של הסנר (בדרך כלל על 2 ו־4) והתחושה הכללית, ישרה או מתנדנדת, אומרות לכם הרבה. התחילו במקצב 4, שמתאים לרוב שירי הפופ, ושנו לפי מה שנשמע נכון.
האם צריך לנגן בדיוק כמו בהקלטה?
לא חייבים. כשמלווים שירה לבד, מותר לפשט או לשנות. חשוב שהקצב יהיה יציב ושהאופי יתאים לשיר.
מה עושים כשהאקורד לא מוכן בזמן?
ממשיכים לפרוט. גם אם המכה האחרונה לפני ההחלפה נופלת על מיתרים פתוחים, זה נשמע טבעי בהרבה מעצירה. נגנים מקצועיים עושים את זה כל הזמן.
כמה זמן לוקח ללמוד את כל עשרת המקצבים?
עם תרגול יומי של רבע שעה, בערך שבועיים עד שלושה עד שכולם מוכרים, וכמה חודשים עד שהם יושבים בלי מחשבה בתוך שירים.
פריטה עם מפרט או עם האצבעות?
שניהם לגיטימיים. מפרט נותן צליל חד וברור יותר, אצבעות נותנות צליל רך. כדאי להתחיל עם מפרט כדי ללמוד את המטוטלת בצורה מדויקת.
