האמר־און ופול־אוף: לנגן מהר בלי לפרוט כל צליל

טכניקה · 8 דקות קריאה

שמתם לב שגיטריסטים טובים נשמעים מהירים גם כשהיד הימנית שלהם כמעט לא זזה? הם לא פורטים כל צליל. חלק גדול מהצלילים נוצר ביד שמאל בלבד, בשתי טכניקות שכל גיטריסט משתמש בהן כל יום: האמר־און ופול־אוף. ביחד קוראים להן לגאטו, מאיטלקית "מחובר", כי הצלילים נשמעים רציפים וחלקים, בלי ההתקפה של המפרט בכל תו.

הטכניקות האלה נמצאות בכל מקום: בקישוטים של אקורדים אקוסטיים, בריפים של רוק, בסלסולים של מזרחית ובסולואים מהירים. החדשות הטובות הן שאפשר להתחיל לתרגל אותן כבר בחודש השני של הנגינה. החדשות הפחות טובות: רוב המתחילים מתרגלים אותן לא נכון, ובסוף מקבלים צליל חלש ולא אחיד. בואו נעשה את זה נכון מההתחלה.

מה זה האמר־און ומה זה פול־אוף

האמר־און (hammer-on, "הקשת פטיש") הוא צליל שנוצר כשאצבע של יד שמאל נוחתת בכוח על המיתר בזמן שהוא עדיין רוטט. פורטים צליל אחד, ואז "מכים" באצבע אחרת בסריג גבוה יותר. הצליל השני נשמע בלי שפרטתם אותו.

פול־אוף (pull-off, "משיכה") הוא ההפך: שתי אצבעות מונחות על המיתר, פורטים, ואז האצבע העליונה עוזבת את המיתר בתנועה קטנה של משיכה הצידה, כמעט כמו לפרוט אותו באצבע של יד שמאל. הצליל הנמוך יותר מתחיל להישמע.

בטאבים מסמנים אותן כך: האות h בין שני מספרים היא האמר־און (למשל 5h7), והאות p היא פול־אוף (7p5). לפעמים תראו קשת מעל שני המספרים, כמו בתווים. אם עוד לא נוח לכם לקרוא טאבים, כדאי לעבור קודם על המדריך שלנו לקריאת טאבים בגיטרה.

למה זה כל כך חשוב

• מהירות בלי מאמץ: בפריטה אחת אפשר להפיק שניים, שלושה ואפילו ארבעה צלילים.
• צליל רך וזורם: הלגאטו נשמע כמו שירה, ולא כמו רצף של נקישות.
• קישוטים לאקורדים: האמר־און קטן בתוך אקורד פתוח הופך ליווי פשוט למשהו שנשמע מקצועי.
• חיזוק יד שמאל: התרגילים בונים כוח, דיוק ועצמאות של האצבעות, במיוחד הקמיצה והזרת.

הטכניקה הנכונה: יד שמאל עושה את כל העבודה

האמר־און: נחיתה מהירה, לא כבדה

הטעות הנפוצה היא לחשוב ש"פטיש" זה כוח. בפועל מה שקובע הוא מהירות ודיוק. האצבע צריכה לרדת מגובה של סנטימטר בערך, בקצה האצבע, ממש מאחורי הסריג (לא באמצע המרווח). אם תרימו את האצבע גבוה מדי, תאבדו זמן ודיוק. אם תנחתו עם הכרית השטוחה של האצבע, הצליל ייצא עמום.

1. הניחו את האצבע הראשונה בסריג 5 על מיתר 3 (סול).
2. פרטו את המיתר.
3. תוך כדי שהצליל נשמע, הורידו את הקמיצה בבת אחת על סריג 7 של אותו מיתר.
4. השאירו את האצבע הראשונה במקומה. היא העוגן שלכם, ובלעדיה תצטרכו להתחיל מחדש בכל תו.

פול־אוף: למשוך, לא להרים

אם פשוט תרימו את האצבע מהמיתר, הצליל הנמוך כמעט לא יישמע. הסוד הוא לגרום למיתר לרטוט מחדש. מושכים את האצבע קצת הצידה, לכיוון הרצפה (או לכיוון התקרה, בעיקר במיתרים הנמוכים), כאילו הייתם פורטים את המיתר בקצה האצבע. תנועה קטנה של כמה מילימטרים מספיקה.

חשוב לא פחות: האצבע התחתונה כבר צריכה להיות מונחת על הסריג הנמוך לפני המשיכה. זו הסיבה שפול־אוף מרגיש בהתחלה קשה יותר מהאמר־און: צריך להכין שתי אצבעות בבת אחת.

איך שומרים על מיתרים שקטים

לגאטו חושף רעשים. כשאתם מושכים אצבע ממיתר 3, היא עלולה לפגוע במיתר 2 ולהשמיע אותו. הפתרון: האצבע הראשונה נוגעת קלות במיתר הדק שמתחתיה ומשתיקה אותו, ויד ימין מניחה את כף היד על המיתרים העבים שלא בשימוש. זה מרגיש מסורבל בשבוע הראשון ונהיה אוטומטי אחר כך.

תרגילים מקוריים, צעד אחר צעד

את כל התרגילים מתחילים לאט, עם מטרונום אונליין. הכלל: עולים ב־5 BPM רק אחרי שלוש חזרות נקיות ברצף, שבהן הצליל השני חזק בדיוק כמו הראשון.

תרגיל 1: מיתר אחד, שלוש אצבעות (60–80 BPM, שמיניות)

G|--5h7--5h8--5h7--5h8--|--7p5--8p5--7p5--8p5--|

אצבע 1 על סריג 5, קמיצה על 7, זרת על 8. כל זוג תווים הוא פריטה אחת. עשו את זה על כל ששת המיתרים, 2 דקות לכל כיוון.

תרגיל 2: פול־אוף למיתרים פתוחים (70–90 BPM)

e|--3p0--------------------------|
B|-------3p0---------------------|
G|------------2p0----------------|
D|-----------------2p0-----------|
A|----------------------2p0------|
E|---------------------------3p0-|

אלה צלילי הפנטטונית של מי מינור במצב הפתוח. מיתר פתוח הוא הדרך הקלה ביותר להרגיש את תנועת המשיכה, כי צריך לשלוט רק באצבע אחת.

תרגיל 3: הפנטטונית של לה מינור בלגאטו (60–100 BPM)

עולים:
E|-5h8-------------------------|
A|------5h7--------------------|
D|-----------5h7---------------|
G|----------------5h7----------|
B|---------------------5h8-----|
e|--------------------------5h8|

יורדים:
e|-8p5-------------------------|
B|------8p5--------------------|
G|-----------7p5---------------|
D|----------------7p5----------|
A|---------------------7p5-----|
E|--------------------------7p5|

זו הקופסה הראשונה של הסולם הפנטטוני, שכל סולו רוק ובלוז מתחיל ממנה. פורטים רק את הצליל הראשון בכל מיתר. כשזה יושב, נסו לנגן את זה בשלישיות (שלושה צלילים לפעמה) על פני שני מיתרים.

תרגיל 4: טריל, השיא של הלגאטו (30 שניות, מנוחה, שוב)

G|--5h7p5h7p5h7p5h7p5h7p5h7--|

פורטים פעם אחת בלבד וממשיכים להחליף בין האמר־און לפול־אוף כמה שיותר זמן, בקצב קבוע. זה תרגיל סיבולת. אם הצליל דועך אחרי 4 תווים, הפול־אוף שלכם רק מרים את האצבע במקום למשוך. עשו אותו גם עם אצבעות 1 ו־4, שם תרגישו כמה הזרת חלשה.

תרגיל 5: קישוטים באקורדים פתוחים

זה המקום שבו הטכניקה הופכת לשימושית כבר מחר בשיר הבא שלכם:

• Asus2 ל־A: מנגנים Asus2 (מיתר 2 פתוח), ובפעמה 2 עושים האמר־און לסריג 2 על מיתר 2. מקבלים A מלא.
• Dsus2 ל־D: אותו רעיון על מיתר 1: פתוח, ואז האמר־און לסריג 2.
• Am עם קישוט במיתר 4: פורטים את מיתר 5 הפתוח (הבס), אחריו את מיתר 4 פתוח ומיד עושים עליו האמר־און לסריג 2, ואז פורטים את שאר האקורד.
• Em כפול: מתחילים עם מיתרים 4 ו־5 פתוחים ועושים האמר־און עם שתי אצבעות ביחד לסריג 2.

בבלדות אקוסטיות ובפופ ישראלי תשמעו את הקישוטים האלה כל הזמן. הם בדיוק מה שמבדיל בין "יודע אקורדים" לבין "יודע לנגן".

איפה תשתמשו בזה בשירים אמיתיים

הדרך הטובה ביותר לקבע טכניקה היא להכניס אותה לשיר שאתם כבר אוהבים. כמה כיוונים מהשירים באתר:

• האקורדים של "ציפור מדבר" של אתניקס יושבים כמעט כולם על Am, G ו־F בלה מינור. זה בדיוק הסולם של תרגיל 3, אז אפשר לאלתר קטעי לגאטו קצרים בין השורות.
• בעמוד של "נכון להיום" של זוהר ארגוב יש ריף פתיחה בצלילים בודדים. במזרחית, האמר־און ופול־אוף מהירים הם הבסיס לסלסולים, ושווה לנסות לנגן את הריף בלגאטו במקום לפרוט כל תו.
• בשיר "אבא" של אביתר בנאי רוב הזמן מתחלפים Am ו־Em, שני אקורדים מושלמים לקישוטי האמר־און מתרגיל 5.

מהעולם הבינלאומי, אם תרצו לשמוע לגאטו ברמה הגבוהה ביותר, האזינו לאלן הולדסוורת׳ ולג׳ו סטריאני. אצל שניהם יש קטעים שלמים שבהם כמעט לא שומעים את המפרט.

לגאטו בסגנונות שונים

אותה טכניקה נשמעת אחרת לגמרי בכל ז׳אנר, ושווה להכיר את ההבדלים כדי לדעת מה לחפש כשאתם מאזינים:

• פולק ופופ אקוסטי: האמר־און קצר בתוך אקורד, בדרך כלל ממיתר פתוח, על פעמה חלשה. המטרה היא תנועה עדינה בתוך הליווי, לא ראווה.
• בלוז ורוק: פול־אוף מהיר למיתר פתוח או לאצבע הראשונה, לרוב בתוך הפנטטונית. בבלוז מחברים את זה עם בנדים, ברוק עם דיסטורשן שמאריך את הצליל ומקל על הלגאטו.
• מזרחית: טרילים קצרים וצפופים של שני צלילים צמודים, שמחקים את הקישוטים של הקול ושל העוד. כאן הקצב של הטריל חשוב יותר מהמהירות שלו.
• פיוז׳ן ומטאל מודרני: ריצות ארוכות של שלושה וארבעה צלילים על כל מיתר, כמעט בלי מפרט. זה השלב שאליו מגיעים אחרי חודשים של עבודה על הבסיס.

טיפ האזנה: כשאתם שומעים קטע מהיר בהקלטה, נסו לזהות אם כל צליל מקבל "התקפה" משלו או שהצלילים נמסים זה לתוך זה. אם הם נמסים, כמעט בטוח שזה לגאטו. האימון הזה יעזור לכם גם כשתלמדו קטעים מהשמיעה.

תוכנית תרגול לשבועיים

15 דקות ביום מספיקות. עדיף כל יום קצת מאשר שעה פעם בשבוע: יד שמאל צריכה זמן לבנות כוח ותיאום.

לימים 11–14 תמצאו טראקים מתאימים בספריית טראקי הג׳אם שלנו. בחרו טראק בלה מינור והתחילו משני צלילים בלבד בכל פעם.

איך זה משתלב בשיטה

צעד 31 בספר גיטרה 1 מוקדש בדיוק לטכניקה הזאת, ומנגנים בו עם להקה מלאה בשלוש מהירויות. מיד אחריו מגיע הסולו הראשון, כי ברגע שיש לגאטו בידיים, הסולו נשמע מוזיקלי הרבה יותר. בהמשך, בצעד 14 בספר אילתור וטכניקה א׳ מחברים האמר־און, פול־אוף וסלייד לריצות שעוברות בין שתי קופסאות על הצוואר. בבית הספר למוזיקה רוקסטאר זה אחד התרגילים הראשונים שעושים לפני הסולו הראשון, ותוכלו לקרוא עליו עוד בשיעורי הגיטרה של בית הספר רוקסטאר.

הצעד הטבעי הבא אחרי לגאטו הוא סלייד בגיטרה: אותו רעיון של צלילים מחוברים, רק עם תנועה לאורך המיתר.

טעויות נפוצות

• הצליל השני חלש מדי. האצבע נוחתת לאט או רחוק מהסריג. התיקון: נחיתה מהירה, בקצה האצבע, ממש צמוד לסריג. הקליטו את עצמכם בטלפון ותשוו את העוצמה.
• פול־אוף שהוא בעצם הרמה. האצבע עולה למעלה במקום למשוך הצידה, והצליל הנמוך כמעט נעלם. התיקון: חשבו "לפרוט ביד שמאל".
• לחיצה חזקה מדי. לוחצים בכל הכוח, מתעייפים אחרי דקה ולפעמים מזייפים כלפי מעלה. התיקון: לחץ מינימלי שעדיין נותן צליל נקי.
• מאיצים. הצלילים המחוברים נוטים "ליפול" מוקדם. התיקון: מטרונום, ושמיניות מדויקות לפני מהירות.
• רעש של מיתרים פתוחים. במיוחד בפול־אוף. התיקון: השתקה עם האצבע הראשונה ועם כף יד ימין.
• מגבר עם הרבה דיסטורשן מהיום הראשון. הדיסטורשן מסתיר טעויות. התיקון: תרגלו נקי או על אקוסטית, ורק אחר כך עם גיין.

שאלות נפוצות

כמה זמן לוקח ללמוד האמר־און ופול־אוף?

את התנועה הבסיסית לומדים בכמה ימים. צליל אחיד ונקי ב־80 BPM ובשלישיות דורש בדרך כלל 3–6 שבועות של תרגול יומי קצר. טריל מהיר ויציב הוא עבודה של חודשים.

זה עובד גם על גיטרה אקוסטית?

כן, אבל קשה יותר, כי המיתרים עבים יותר והמתח גבוה. בצד החיובי, מי שמתרגל לגאטו על אקוסטית מרגיש שעל חשמלית זה פתאום קל מאוד.

באיזו אצבע עדיף לעשות האמר־און?

בכל האצבעות. בהתחלה הקמיצה היא הנוחה ביותר, אבל צריך לעבוד גם עם האמה והזרת. תרגיל 1 בנוי בדיוק בשביל זה.

מה ההבדל בין לגאטו לסלייד?

בשניהם פורטים פעם אחת ומקבלים כמה צלילים. בלגאטו האצבעות נוחתות ונמשכות במקום, ובסלייד אותה אצבע מחליקה לאורך המיתר וכל הצלילים שבדרך נשמעים לרגע.

אפשר לעשות האמר־און בלי לפרוט בכלל?

כן, זה נקרא "האמר־און מאין" (hammer-on from nowhere): האצבע נוחתת על מיתר שקט ומשמיעה אותו לבד. זו טכניקה מתקדמת יותר, שימושית בריצות לגאטו ארוכות, ושווה לנסות אותה אחרי שהבסיס יציב.