אילתור ראשון על טראק: איך מתחילים לנגן סולו

אילתור · 7 דקות קריאה

הטראק מתחיל להתנגן, הלהקה נכנסת, והגיע הרגע שלכם. אתם יודעים את הסולם, אתם יודעים איפה האצבעות אמורות להיות, ובכל זאת יוצא רק רצף של צלילים עולים ויורדים שנשמע כמו תרגיל. מוכר? זו בדיוק נקודת ההתחלה של כמעט כל גיטריסט שמאלתר. הסולו הראשון לא נכשל בגלל שחסרים צלילים. הוא נכשל בגלל שחסרים רעיונות קטנים, מקום לנשום, ומטרה.

במדריך הזה לא נלמד עוד צורת סולם. נלמד איך להפוך חמישה צלילים שאתם כבר מכירים לסולו שנשמע כמו מוזיקה: איך בוחרים טראק, איך מתחילים מצליל אחד, איך בונים משפט, ואיך יודעים לאן לנחות.

מה צריך לפני שמתחילים

שלושה דברים, לא יותר:

• קופסה אחת של פנטטונית מינור. מספיקה הקופסה הראשונה. אם עוד לא למדתם אותה, בצעד 30 בספר גיטרה 1 לומדים את הפנטטונית של Em במיקום הפתוח, הכי נוח לידיים.
• טראק ליווי באותו סולם. לא שיר עם זמר, אלא להקה שמשאירה לכם מקום.
• אוזן פתוחה. אילתור הוא קודם כל הקשבה. הידיים באות אחר כך.

שלב 1: בוחרים טראק נכון

לסולו הראשון כדאי טראק איטי עד בינוני, בין 70 ל־100 BPM, עם אקורד אחד או שניים שחוזרים. ככל שיש פחות החלפות, יש לכם יותר זמן לשמוע מה הצליל שלכם עושה מול הלהקה. גרוב בלוז במינור, רוק איטי או פאנק על אקורד אחד הם בחירות מצוינות.

בספריית טראקי הג׳אם החינמית יש טראקים בסגנונות שונים, ולכל אחד מצוינים הסולם והסולמות שמתאימים לו. בחרו טראק במינור, וודאו שאתם מנגנים את הפנטטונית באותו סולם בדיוק.

איך מוודאים שאתם בסולם הנכון

נגנו את הצליל הנמוך ביותר בקופסה (שורש הסולם) בזמן שהטראק מתנגן. אם הוא נשמע כמו "בית", יציב ושקט, אתם במקום. אם הוא מתחכך ונשמע לא שייך, הזיזו את הקופסה סריג למעלה או למטה עד שהוא יושב.

שלב 2: סולו של צליל אחד

זה נשמע מוזר, אבל זה התרגיל החשוב ביותר במדריך. בחרו צליל אחד, השורש, ונגנו רק אותו במשך שתי דקות. כל מה שמותר לכם לשנות זה הקצב: מתי מנגנים, כמה זמן מחזיקים, ומתי שותקים.

• תיבה אחת: רבע ארוך על פעמה 1, ושקט.
• תיבה שנייה: שלוש שמיניות קצרות שמתחילות בין הפעמות.
• תיבה שלישית: שקט מוחלט.
• תיבה רביעית: צליל ארוך עם ויברטו קטן.

אחרי שתי דקות תגלו שגם צליל אחד יכול לספר משהו. זה הבסיס של כל סולו טוב: הקצב חשוב לא פחות מהצלילים. עכשיו הוסיפו צליל שני, ואחרי דקה צליל שלישי. שלושה צלילים בקצב טוב יישמעו יותר מוזיקליים מעשרים צלילים בלי כיוון.

שלב 3: שאלה ותשובה

הדרך הכי טבעית לבנות סולו היא שיחה. משפט אחד שואל, המשפט הבא עונה. בפועל זה נראה כך:

1. שאלה: משפט קצר של 3 עד 4 צלילים שנגמר על צליל שאינו השורש. הוא נשמע פתוח, כאילו משהו עוד לא נאמר.
2. שקט: תיבה אחת של מנוחה.
3. תשובה: אותו קצב בערך, אבל הפעם נוחתים על השורש. הוא נשמע סגור, כמו נקודה בסוף משפט.
4. שקט: עוד תיבה.

הנה דוגמה מקורית בפנטטונית של Em במיקום הפתוח. נגנו לאט, ואז המציאו גרסאות משלכם:

שאלה                     תשובה
e|-----------------|-----------------|
B|-----------------|-----------------|
G|---------0--2----|---------2--0----|
D|---0--2----------|---0--2--------2-|
A|-----------------|-----------------|
E|-----------------|-----------------|

השאלה נגמרת על A (מיתר G, סריג 2), שנשמע פתוח מעל Em. התשובה חוזרת דרך G ונוחתת על E (מיתר D, סריג 2), שורש הסולם. כשהלהקה עונה לכם בתיבות השקטות, מתחיל להיווצר דיאלוג אמיתי. צעד 10 בספר גיטרה 3 בנוי כולו על הרעיון הזה: הלהקה מנגנת קריאה של שתי תיבות, ואתם עונים לה.

שלב 4: מוטיב אחד, הרבה גרסאות

סולו שנשמע מתוכנן הוא כמעט תמיד סולו שחוזר על רעיון. קחו משפט קצר אחד, מוטיב, ושנו אותו פעם אחר פעם:

• אותם צלילים, קצב אחר.
• אותו קצב, מתחילים מצליל אחר.
• אותו משפט, אוקטבה למעלה.
• אותו משפט, עם צליל אחרון ארוך וויברטו.

המאזין שומע את החזרה ומרגיש שיש סיפור. גיטריסטים כמו אנגוס יאנג מ־AC/DC בנו סולואים שלמים על רעיונות קצרים שחוזרים ומתפתחים, וזו בדיוק הטכניקה שמאחורי זה.

שלב 5: לאן נוחתים

הכלל הבטוח לסולו הראשון: סיימו משפטים על השורש של הסולם או על השורש של האקורד שמתנגן עכשיו. בטראק של אקורד אחד זה פשוט. בטראק שמחליף אקורדים, נסו לשמוע מתי מגיעה החלפה ולנחות על צליל שנמצא באקורד החדש. בהתחלה זה יקרה במקרה. אחרי כמה שבועות זה יהפוך להרגל, ואז הסולו יתחיל "ללכת עם" השיר ולא רק "מעל" השיר.

אימון טוב לאוזן לפני שעושים את זה על טראק: מאמן השמיעה מלמד לזהות מרווחים, וזה עוזר לשמוע לאן כל צליל רוצה ללכת.

שלושה קישוטים שהופכים צליל לקול

אחרי שהמשפטים עובדים, הגיע הזמן לתת לכל צליל אופי. שלושה קישוטים פשוטים עושים את רוב העבודה בסולו הראשון:

ויברטו

מחזיקים צליל ומזיזים את המיתר מעט למעלה ולמטה בתנועה קבועה של פרק כף היד, לא של האצבע בלבד. ויברטו הופך צליל ארוך מ"מחכה" ל"שר". התחילו בתנועה איטית ורחבה, שתיים או שלוש תנודות בפעמה ב־70 BPM, ורק אחר כך האיצו.

בנד

דוחפים את המיתר עם האצבע עד שהצליל עולה לצליל הבא בסולם. בפנטטונית, הבנד הקלאסי הוא על המיתר השלישי או השני, בעזרת שתיים או שלוש אצבעות שדוחפות יחד. בדקו את הגובה: נגנו קודם את צליל המטרה בסריג הרגיל, ואז נסו להגיע אליו בבנד. בנד שלא מגיע לגובה נשמע כמו טעות.

סלייד

מחליקים מצליל לצליל בלי להרים את האצבע. סלייד קצר לתוך הצליל הראשון של משפט הוא אחת הדרכים הכי פשוטות להישמע מקצועי.

הכלל: קישוט אחד או שניים בכל משפט, לא בכל צליל. אם כל צליל מקושט, שום דבר לא בולט. נסו את תרגיל השאלה והתשובה שוב, והוסיפו ויברטו רק לצליל האחרון של כל תשובה.

איך מתחילים ואיך מסיימים סולו

הרגעים שהקהל זוכר הם הכניסה והיציאה. לכניסה, אל תתחילו על הפעמה הראשונה של הסבב. חכו פעמה או שתיים, ונכנסו עם משפט קצר ושקט יחסית: זה נשמע בטוח, כאילו יש לכם תוכנית. באמצע, תנו לסולו לעלות בהדרגה: משפטים ארוכים יותר, צלילים גבוהים יותר, אולי בנד אחד גדול. ולסיום, חזרו למוטיב שפתחתם בו ונחתו על השורש עם צליל ארוך וויברטו. המבנה הזה, נמוך ושקט, עולה, ואז חוזר הביתה, עובד כמעט על כל טראק, והוא הופך גם סולו של שמונה תיבות לסיפור קטן ושלם.

על אילו שירים להתאמן אחר כך

אחרי כמה שבועות עם טראקים, נסו לאלתר מעל שירים אמיתיים שאתם מכירים, בזמן שחבר מנגן את האקורדים או מעל ההקלטה. כמה שירים מהאתר שמתאימים לזה:

• "ציפור מדבר" של אתניקס בלה מינור, עם Am, G, F ו־Em. הפנטטונית של Am בסריג 5 עובדת מעל רוב המהלך.
• "חלליות" של ברי סחרוף ברה מינור, 117 BPM. הפנטטונית של Dm בסריג 10 נותנת סאונד רוק חם, ובאקורד A הקשיבו היטב ונחתו על הצליל A עצמו.
• "לבכות לך" של אביב גפן במי מינור, איטי מאוד (65 BPM). מושלם לתרגל צלילים ארוכים וויברטו בפנטטונית של Em.

תוכנית תרגול לשבועיים

המשפטים שאהבתם בהקלטות הם התחלה של "בנק ליקים" אישי. כתבו אותם בטאב פשוט. בעוד חודש יהיו לכם עשרה רעיונות משלכם לשלוף בכל סולו.

בבית הספר למוזיקה רוקסטאר זה השיעור שבו תלמידים מגלים שהם יכולים להמציא מוזיקה, לא רק לנגן אותה. מי שרוצה מורה לצד הדרך יכול לקרוא על לימודי גיטרה חשמלית ואקוסטית ברוקסטאר.

טעויות נפוצות

• לנגן כל הזמן. שקט הוא חלק מהסולו. אם אין רווחים, אין משפטים.
• לרוץ על הסולם למעלה ולמטה. זה נשמע כמו תרגיל. שברו את הרצף: קפיצות, חזרות, צלילים ארוכים.
• להסתכל רק על הצוואר. הרימו את הראש והקשיבו לתופים ולבס. הם אומרים לכם מתי להיכנס.
• לא לסיים משפטים. משפט שנגמר באמצע הסולם נשמע כמו טעות. נחתו על השורש.
• לנסות להישמע מהר. מהירות תבוא. בהתחלה, שלושה צלילים טובים שווים יותר משלושים.
• לחכות שיהיה "מספיק טוב". אילתור לומדים רק כשמאלתרים. התחילו עכשיו, גם עם חמישה צלילים.

מי שרוצה להוסיף צבע וזרימה למשפטים יכול להמשיך למדריך האמר־און ופול־אוף, הטכניקה שהופכת שני צלילים לתנועה אחת. ומי שכבר מרגיש בבית בקופסה הראשונה ורוצה להבין את כל הצוואר, ימצא את המשך הדרך במדריך לשיטת CAGED.

שאלות נפוצות

באיזה סולם כדאי לאלתר בפעם הראשונה?

פנטטונית מינור, בקופסה הראשונה. יש בה רק חמישה צלילים, קשה לטעות בה, והיא עובדת מעל רוב טראקי הרוק, הבלוז והפופ במינור.

צריך לדעת תיאוריה כדי לאלתר?

לא בשלב הראשון. צריך לדעת קופסה אחת ואיפה השורש. התיאוריה עוזרת אחר כך, כשרוצים להבין למה צליל מסוים נשמע טוב מעל אקורד מסוים.

מה עושים כשהסולו נשמע משעמם?

מוסיפים שקט ומשנים קצב, לא מוסיפים צלילים. נסו לחזור על משפט אחד שלוש פעמים ולשנות רק את הסוף שלו.

כמה זמן לוקח עד שהאילתור נשמע טוב?

אצל רוב התלמידים, אחרי שבועיים עד ארבעה של תרגול יומי קצר, הסולו כבר נשמע כמו משפטים ולא כמו סולם. הצליל האישי לוקח יותר זמן, וזה חלק מהכיף.

אפשר לאלתר על גיטרה אקוסטית?

בהחלט. הכל עובד אותו דבר, רק שבנדים קשים יותר בגלל המיתרים העבים. התמקדו בקצב, בשאלה ותשובה ובסלייד.